”כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם,
גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז.“
שאול טשרניחובסקי, 1892
לתקנון הפרס >
לימודי הרוח הם לא מותרות בעינינו; הם צורך חיוני לאדם ולאנושות. אין תחליף לתובנות שנולדות מתוך הביקורת הפילוסופית, למסקנות שמעניק הניתוח ההיסטורי, או למשמעות שמעניקה יצירת האמנות לנפש ולחברה.
למרות זאת, בשנים האחרונות אנו עדים לשחיקה הולכת וגוברת במעמד מדעי הרוח בחברה – במערכת החינוך, במוסדות להשכלה גבוהה ובזירה הציבורית. אנו מאמינים שיש לחולל במצב זה שינוי אמיתי; שינוי שיחזק ויעשיר את החברה בישראל וימנע את תהליך רידוד השיח בזירות החברתיות, הכלכליות, התרבותיות והפוליטיות במדינה.
כחלק מהמאמץ החל מכון ון ליר בירושלים להעניק את פרס ון ליר לעבודות גמר מצטיינות במדעי הרוח. הפרס, שמחולק מדי שנה מאז 2014, מיועד לתלמידי תיכון ונועד להעלות את המודעות לחשיבותם של מדעי הרוח בקרב תלמידי בתי הספר העל־יסודיים ולעודד כתיבת עבודת גמר בתחומים אלו.
זהו אחד הפרסים היחידים המוענקים בארץ לעבודות גמר בכל תחומי מדעי הרוח, וכל התלמידים שהגישו עבודות גמר במגוון תחומים אלו בהיקף של 5 יחידות לימוד, במסגרת בית הספר ועל פי דרישות משרד החינוך, זכאים להגיש מועמדות לפרס.
מדי שנה, עשרות רבות של תלמידות ותלמידים מכל רחבי הארץ ומכל פלחי האוכלוסייה במדינת ישראל מגישים את עבודותיהם לתחרות. העבודות עוסקות בתחומים שונים של מדעי הרוח, לרבות ספרות, היסטוריה, תנ"ך, לשון, מחשבת ישראל, פילוסופיה, יהדות, ספרות ערבית, שפה ולשון ערבית, דת האסלאם, ארכיאולוגיה, אמנות, קולנוע ומוזיקה.
העבודות נבדקות על ידי ועדת שיפוט, שכוללת חוקרים ואנשי אקדמיה בכירים, אשר בוחרת מתוכן את העבודות המצטיינות באופן מיוחד. עבודות אלו מזכות את כותביהן בפרסים כספיים. הוועדה בוחרת גם חמש עבודות הראויות להערכה מיוחדת שמזכות את כותביהן בציון לשבח. הפרסים מחולקים בטקס שנערך במכון ון ליר בירושלים. כבר משנתו הראשונה פרשֹ מוסד הנשיאות את חסותו על טקס הענקת הפרסים, בשמונה השנים הראשונות – נשיא המדינה לשעבר מר ראובן (רובי) ריבלין, ובשנים האחרונות – נשיא המדינה מר יצחק הרצוג. חתני וכלות הפרס מבקרים מדי שנה במשכן הנשיא וזוכים למפגש אישי עם נשיא המדינה ולברכתו.
זוכי פרס ון ליר – שנת תשפ"ה (יולי 2025)
רעות אולסוונג, תיכון אזורי התיישבותי צפית, כפר מנחם, "נשים אפרו-אמריקאיות ומצבן הכלכלי בין השנים 1920–1965" (היסטוריה), בהנחיית שמוליק לוי
איתמר חנוני, בית ספר שש שנתי מקיף גוונים, עין שמר במסגרת תוכנית "אידיאה" באוניברסיטת תל אביב, "המקום המושלם? התפתחות הספרות האוטופית בעולם המערבי המודרני" (ספרות), בהנחיית יעקב קרויזר
אמיר יוסלביץ, · קריית החינוך ע”ש עמוס דה-שליט, רחובות, במסגרת תוכנית "אידיאה" באוניברסיטת תל אביב, "אש המחאה – תפקידיה החזותיים של האש בצילום מחאות" (אמנות), בהנחיית דורי בן אלון.
קרן פישר, מקיף עומר, במסגרת בית החינוך ״דרך רוח", "דמויות כותבות בסיפורי חניכה: האופן שבו מלאכת הכתיבה מלווה את הדמויות במהלך תהליך ההתבגרות" (ספרות), בהנחיית אורית פראג
העבודות שזכו בציון לשבח – תשפ"ה
לידור גבריאלוב, תלמיד אורט למדעים ואומנויות, קריית האומנים, רמלה, "תרגום מונחי המיסטיקה והמחסרים השונים בספרה של מגי סטיפווטר The Raven King" (מיומנויות התרגום), בהנחיית שולמית זייפר
שני גוטל, תלמידת התיכון הישראלי למדעים ואומנויות, "מחיר הידע: משמעותו של מוטיב הידע האסור ברומן "פרנקנשטיין", (ספרות-היסטוריה), בהנחיית פרופ' גליה בנזימן
סנד ח'אלד זידאן, תלמיד תיכון חקלאי ימה, זמר "توظيف السخرية والمفارقة في الشعر الوطني للشاعرمصطفى وهبي التل: ديوان عشيات وادي اليابس", "האירוניה והשימוש בה בשירתו הלאומית של המשורר מוסטפא והבי א-תל: מקרה הבוחן של קובץ השירים ״ערבי ואדי אל-יאבס" (ספרות ערבית), בהנחיית איאד זידאן
אמילי מורגנשטרן, תלמידת מקיף שש שנתי אורט כרמים, כרמיאל, במסגרת תוכנית "אידיאה" באוניברסיטת תל אביב, "בין מראה חדש לגישה מיושנת: הזיקה בין ההזדהות המגדרית של כריסטיאן דיור וקוקו שאנל לעבודת העיצוב שלהם" (אמנות) בהנחיית ירדן לוי
יונתן שטורמן, תלמיד אורט שחקים נהריה, במסגרת תוכנית "אידיאה" באוניברסיטת תל אביב, "בין מהפכה ורפורמה: על היישום הפוליטי של ערכים אידיאליים" (פילוסופיה), בהנחיית עדי גריידי-אשכנזי
