הציבור הישראלי שאינו קורא ערבית אינו חשוף לעדויות המגיעות מעזה או לעמדות של הציבור העזתי בנוגע למלחמה, לישראל ולמחשבותיו על העתיד. מאז תחילת המלחמה עמלנו בפרויקט התוכן המשותף לפורום לחשיבה אזורית ולמכון ון ליר לפרסם ברבים את הקולות האלה. במאמר קצר זה אנו מביאים מבחר קולות ונקודות מבט על עזה וממנה.

קולות מתוך הרצועה

במרץ 2025 פרסמנו בבלוג שלנו באתר "הארץ" את מאמרו של פעיל השלום העזתי סאא'ד חאמד אבו עיטה, שבו הוא קורא להתנגד לכוחות הקיצוניים בשני הצדדים המנציחים את מעגל האלימות. 12 מבני ובנות משפחתו של אבו עיטה נהרגו עד למועד כתיבת הדברים. במרץ 2024 פרסמנו מאמר דומה, של ד"ר עלי אל-אעור, שבו הוא מכריז שעודנו מאמין בשלום אף שאיבד במלחמה הנוכחית את אחייניתו ובמבצע "צוק איתן" את אחותו.

התארגנות פוליטית של צעירים וצעירות עזתים מנסה לסרטט חזון עזתי ליום שאחרי, ובכללו עקרונות של שיקום, אחדות ורפורמה פוליטית. עיתונאית עזתית (הכותבת בעילום שם מחשש לגורלה) מבטאת במאמרה חלק מן הכעס שחשים תושבי עזה כלפי חמאס. היא טוענת כי מרבית העזתים אינם מאמינים לשקרים של חמאס וכי מפגני התמיכה העממיים בו הם תוצר של מערכת של איומים, סחיטה ואלימות.

בעונה השנייה של הפודקאסט "כאן זה שאם" פרסמנו ריאיון מיוחד שקיימנו עם צעירה עזתית, לילה, בעת ששהתה במחנה עקורים באזור ח'אן יונס. בריאיון סיפרה לילה על החיים בלב האסון, על ילדותה בימי היישובים הישראליים בגוש קטיף, על אהבה נכזבת עם בחור מחברון שנגדעה בעקבות מדיניות הסגר ועל תדמיתם של הישראלים בעיני העזתים.

ממדי המשבר

עם עליית מספר המתים, הפצועים והנעדרים ברצועה מתפתחת רשת של "חיפוש קרובים". בינואר השנה פרסמנו סקירה על עזתים אשר שמנסים לאתר את יקיריהם - מתים או חיים. הרעב המתגבר בעזה עלה בתקשורת הישראלית לכותרות רק לאחרונה, אך בתקשורת העולמית הוא מסוּקר בעקביות כבר מחודשי המלחמה הראשונים. מאמר שפורסם בספטמבר 2024 במסגרת שיתוף הפעולה שלנו עם האתר "שיחה מקומית" מביא עדויות של עזתים הנאבקים למצוא מזון וסוקר את הסכנות ארוכות הטווח של הרעב - בייחוד לילדים ולתינוקות. על פי כל העדויות והנתונים, המצב החמיר מאז פי כמה וכמה.

נקודת מבט נוספת על ילדים בצל האסון הבאנו במאמר על הילדים שהופכים להורים בעל כורחם לאחר שאיבדו את הוריהם בהפצצות ונאלצים לתפקד כהורים לאחיהם ואחיותיהם הצעירים מהם. במסגרת שיתוף הפעולה שלנו עם "פוליטיקלי קוראת" פרסמנו מאמר בשני חלקים על מצבן של נשים בעזה - בדגש על היריון, הפלה ולידה במציאות שבה מערכת הבריאות למעשה לא קיימת לאחר שהושמדה.

פרויקט מיוחד של NPR - הרדיו הציבורי האמריקאי - משתמש בתחקיר מעמיק ובמגוון אמצעים ויזואליים כדי להמחיש את האסון בעזה דרך סיפורה של משפחה אחת שאיבדה 132 מאנשיה בהפצצה ישראלית אחת.

איך הגענו עד הלום ולאן הולכים מכאן?

נוסף על הקולות מתוך הרצועה ועל המאמרים בנושא המשבר האנושי המתמשך בה פרסמנו במשך המלחמה גם נקודות מבט מגוונות על המצב ברצועה ועל ההקשר הגיאו־פוליטי הרחב שבתוכו הוא מתקיים. מאמרים אלו כוללים ניסיונות להבין את הקונספציה של חמאס שהובילה ל־7 באוקטובר ולתאר את מצבו העכשווי של חמאס ברצועה, לצד מאמרים העוסקים בנקודות מבט עזתיות על חיסול יחיא סינוואר באוקטובר 2024.

דעתם של פלסטינים בעלי אזרחות ישראלית על האסון בעזה גם היא מצרך נדיר בתקשורת בשפה העברית. מעט מזווית ראייה זו אפשר לקבל מקריאת מאמרו של ד"ר אמיר פאח'ורי אשר פורסם בתחילת השנה באתר המכון. פאח'ורי גם השתתף בפרק מיוחד של הפודקאסט שלנו "יריב ראוי", שם הוא וחבר הכנסת לשעבר סמי אבו שחאדה קיימו ביניהם ויכוח בונה ומפרה.

---

לקריאת מאמרים נוספים שפורסמו ב״הצצה לפורום״:

״להבין את איראן״, מאת מערכת האתר.

"ההילולות בקברי צדיקים במרוקו כגשר לשלום", מאת עינת לוי.

״דה־רדיקליזציה משני צידי הגדר״, מאת ד״ר יריב מוהר.

״הריסות בתים בנגב״, מאת סלימאן א־תיהי.